עיריית מעלה אדומים - חיים באיכות חיים

 

 

הארכיון העירוני מעלה אדומים

 

מסמכי תכנון

 

 

 

לצד מפות התכנון ותצלומי האוויר, יש חשיבות מרובה למסמכי התכנון שליוו את הקמת מעלה אדומים למן השלבים המקדמיים ועד לתכנית המתאר הכוללת ומסמכי תכנון מפורט ההולכים ונוצרים בחלוף השנים.

כפי שציינו כבר במבוא ל-פרוטוקולים של ועדת ההיגוי לעיר מעלה אדומים (ר' חדר פרוטוקולים): "מעלה אדומים הינה אחד מן מהיישובים העירוניים היותר מתוכננים שהוקמו במדינת ישראל. שום דבר הקשור בשלבי התכנון וההקמה של העיר החדשה לא נותר בגדר מקריות או בגדר קביעה שרירותית של עובדות בשטח שקיבלו אחר כך את הכיסוי הרשמי. ההפך הוא הנכון: כל שלב היה כרוך בהכנה מקצועית שלוותה בהכוונה ובקרה סטטוטורית מדוקדקת. הדברים ניכרים עד היום וטבועים בחזותה של העיר ושכונותיה. "טביעת האצבעות" של התכנון המוקדם (תכנית המתאר) נגלית לעיני כל מי שמבקר בעיר או חי בה, ולזה המתבונן ברצף צילומי האוויר ומפות ההתמצאות שהעלינו ב"חדר המפות". יש לקוות כי היא תוסיף לאפיין את העיר גם בהמשך התפתחותה". להשלמת התמונה אנו מפנים את המעיין הן לפרוטוקולים של ועדת ההיגוי בחדר הפרוטוקולים והן לחוברת "ארכיטקטורה" שבחדר הספרייה, שבה מציגים מתכנני העיר את גישתם לתכנון העיר (א"פ).

 

 

תכנית אב ומתאר מעלה אדומים יעודי קרקע

תכנית המתאר לעיר מעלה אדומים אושרה ע"י המועצה העליונה לתכנון באביב 1979. התכנית הזו התייחסה ל-2,930 הדונם שנועדו לבניית העיר (מתוך שטח כולל של אדמות מדינה שהגיע אז לכ-30,000 דונם והורחב אח"כ ל-37,500 דונם). עם כינונה של המועצה המקומית מעלה אדומים בתוקף צו מחודש מרס 1979, הוכפף לה, כפי שאומר המסמך המוצג בזה, "תחום שטח חופף בעיקרו לשטחי המדינה באזור מעלה אדומים וכולל את העיר מעלה אדומים במערב, את מישור אדומים במרכז ואת אזור טבק קטייף (D2) – השומרוני הטוב במזרח". בסוף שנת 1981 החליטה המועצה המקומית מעלה אדומים (שבראשה עמד אז עמוס טרטמן) להזמין תכנית אב ומתאר מקומית כוללת, "במטרה לקשור את גרעיני הפיתוח השונים בשטחה למערכת אחת." (ר' שם). התכנית שהוכנה בידי אדריכלי העיר ט. לייטרסדורף וי. גולדנברג, הוגשה למועצה באוקטובר 1982, והיא מתייחסת, כאמור, לכל מרחב שטח השיפוט של המועצה. (א"פ)

 

בדיקת אתור ופוטנציאל פיתוח של ישוב באזור מעלה אדומים

אנו מעלים לאתר שלושה דוחות, שני דוחות ביניים ודו"ח סופי, בנושא המוגדר בכותרת, שהוגשו למשרד השיכון במהלך שנת 1977. חשיבותם עצומה! מאחוריהם מסתתר סיפור התהליך המרתק של הקמת העיר באיזור מעלה אדומים. מאחורי היוזמה ניצב השר ישראל גלילי, יו"ר ועדת השרים לענייני התיישבות בממשלת רבין הראשונה. גלילי חתר מאז תום מלחמת יום כיפור בהתמדה ובלי ליאות לקידום ההתיישבות העירונית במעלה אדומים. היה עליו לתמרן בין הקטבים המנוגדים בתוך הממשלה ובעיקר, בתוך מפלגת המערך, שנחלקה לניצים ויונים. במחנה היוני בלט לצד שרי מפ"ם שר השיכון אברהם עופר, שמתוקף תפקידו יכול היה לבלום ולעכב קידום מטרתו של גלילי. השגו הראשון של גלילי בעניין זה היה ההחלטה המוזרה להקים במעלה אדומים "מחנה עובדים" לצד איזור התעשיה שעל הקמתו החליטה הממשלה. גלילי דאג לכך שלתוך מיטת סדום המפוקפקת הזו ישתחל גרעין המתישבים הראשון וינעץ יתד במקום עוד בטרם הוקם אפילו מפעל אחד באיזור התעשיה. עם זאת, המשיך גלילי לארוב להזדמנות לקידום הדבר האמיתי. ההזדמנות הזו נקרתה לו כעבור שנה ומשהו מאז עליית גרעין המתיישבים הראשון. ב-3 בינואר 1977 התאבד השר אברהם עופר בנסיבות טרגיות. כעבור שבועיים ב-16 בינואר 1977 קיבל לידיו שר הקליטה (איש מפ"ם) שלמה רוזן גם את תיק השיכון. והנה, עוד לא הספיק השר לחמם את כסאו החדש שולח אליו גלילי ב-6 בפברואר 1977 מכתב (מס' 2515 בארכיון הראשי – מופיע גם בדו"ח הביניים להלן). במכתב זה שהוא מלאכת מחשבת של אמן הניסוח ישראל גלילי (ואשר לא כאן המקום לעמוד על כל דקויותיו), הוא מציין כי אמנם דבר לא השתנה מאז החלטותיה הקודמות של הממשלה בעניין מעלה אדומים ואפילו לא נערך דיון בנוגע להקמת ישוב עירוני שם, אך על דעת רוה"מ הוחלט להיערך לכך, ועוד לפני התמנותו של רוזן לתפקידו החדש הוטל על מנכ"ל המשרד להכין את כל הנתונים הנוגעים לעניין.    

דו"ח ביניים I, אפריל 1977

דו"ח ביניים II, מאי 1977, חלק ראשון

דו"ח ביניים II, מאי 1977, חלק שני

מאחורי הניסוח המעורפל במכתבו של גלילי אודות "הכנת נתונים", נגלה לעינינו פרוייקט מקיף ויסודי ביותר של בחינת איתור הפוטנציאל ליישוב עירוני באיזור מעלה אדומים. המעיין יוכל להתרשם בעצמו מהרכבו של צוות הבדיקה החיצוני (בראשות פרופ' אדם מזור, חתן פרס ישראל תשע"ג) ומהיסודיות שבה בוצעה מלאכתו. את דו"ח הביניים הראשון מפנה המנכ"ל וינשל (ב-20/4/1977) לא אל שר השיכון (המופיע כמכותב בלבד) אלא אל השר גלילי. יתירה מזאת, וינשל מביא את מכתבו של גלילי לרוזן (6/2/1977) כאסמכתא ונקודת מוצא לעריכת הסקר, אולם ראש הצוות עצמו, שאינו אמון על דקויות פוליטיות, חושף בתום לב את העובדה שהתחלת העבודה היתה כבר ביום 17/1/1977, יום אחר מינויו הרשמי של רוזן. כך ניצל גלילי עד תום את הזמן "שבין שתי מלכויות" והתניע תהליך שבלתי ניתן היה לעצרו. דו"ח הביניים השני (החופף במידה רבה את הדו"ח הסופי שיוגש באוגוסט 1977) הוגש בראשית מאי 1977. ב-17 במאי 1977 התחולל המהפך שהעלה את הליכוד לשלטון, הזרע שזרע גלילי הבשיל ונתן פרי בתקופת ממשלת בגין, אולם ניתן לקבוע כמעט בוודאות, שגם אילולא המהפך, היתה נסללת הדרך להקמת העיר מעלה אדומים.